החוק למניעת אלימות במשפחה – הסבר מבואי:
החוק למניעת אלימות במשפחה נחקק בשנת 1991 על רקע של אלימות במשפחה גוברת והולכת. מטרת החוק היא הגנת בן המשפחה שמהווה קורבן לאלימות ולתקיפות של בן משפחה אחר. הדרך שבה בחר המחוקק ללכת בחקיקת החוק למניעת אלימות במשפחה היא מתן אפשרות להוצאת צו הגנה על בן המשפחה הקורבן. צו ההגנה נועד למנוע אלימות נוספת במשפחה.
מה התנאים שמכוחם בית המשפט ייעתר לבקשת הצו?
לפי סעיף 3 לחוק, בית המשפט רשאי להיעתר לבקשה למתן צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, שיינתן נגד אדם במטרה להגן על בן משפחתו, בהתקיים אחד מאלה:
1. אדם נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין.
2. על פי התנהגותו של האדם, יש בסיס סביר להניח שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו, או שהוא עלול לבצע בבן משפחתו עבירת מין.
3. האדם התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית ממושכת, או אם הוא לא נותן לבן משפחתו לנהל אורח חיים סביר.
בחלופה השלישית אנו רואים הרחבה של האפשרות להגנה על הקורבן. מתן צו יתאפשר לא רק במקרה של אלימות פיזית, אלא גם אם יש התעללות נפשית, ואף אם הקורבן לא יכול לנהל אורח חיים סביר.
מה צו הגנה שניתן מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה יכול להכיל?
לבית המשפט יש סמכות רחבה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. צו ההגנה יכול להכיל הוראות רבות:
א. הצו יכול לקבוע שאסור לאדם להיכנס לדירה ושאסור לו להימצא במרחק מסוים מהדירה.
ב. אסור לאדם להטריד את בן משפחתו.
ג. אסור לאדם להקשות על בן משפחתו להשתמש בנכס שיש לבן המשפחה זכות שימוש בו.
ד. דרישה לערובה לקיום הצו ולהתנהגות טובה, או כל הוראה הדרושה להבטחת שלומו של בן המשפחה.
שימו לב לכך שהצו יכול להכיל גם דרישה כללית להתנהגות טובה. רואים שהמחוקק מכיר בכך שאפשר למצוא דרכים להטריד את בן המשפחה, בלי לעבור על ההוראות הטכניות של הצו.
ה. לאחר קבלת תסקיר, בית המשפט יכול לקבוע בצו הוראה שהאדם שנגדו מופנה הצו מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, צריך לקבל טיפול.
כאשר הצו ניתן להגנתו של קטין וכלפי האחראי עליו (כלומר, כאשר הצו ניתן נגד ההורה במטרה להגן על ילדו), יש לבצע תסקיר על ידי פקיד סעד. לאחר קבלת התסקיר, בית המשפט יוכל להורות על שמירת קשר ביניהם.
אם לאדם שנגדו מופנה הצו יש נשק, אז בעיקרון, אסור לו להמשיך להחזיק את הנשק, והנשק ייתפס מיד. אם בצו יש הוראה שאסור לאדם להיכנס לדירה או להיות במרחק מסוים ממנה, אז איסור זה מוחלט. אם הצו לא כולל הוראה זו, והאדם צריך לשאת נשק לשם הגנה עצמית או לשם עבודתו, אז בית המשפט יכול להחליט על סידורים מתאימים שבמסגרתם כן יותר לאדם לשאת את הנשק. אם הנשק דרוש לעבודתו, אז הממונה עליו בעבודתו (יש הגדרות בחוק מיהו) צריך להגיש בקשה לבית המשפט כדי שיותר לאדם לשאת את הנשק.
מהי תקופת צו ההגנה?
תקופת הצו הראשונית שמכוח החוק למניעת אלימות במשפחה היא שלושה חודשים. אך ניתן להאריכו עד שישה חודשים, ומנימוקים מיוחדים, עד שנה אחת. לפני שתקופת הצו חולפת, יש להשיג צו קבוע יותר.
ההסדרים לגבי החזקת נשק והאיסור על החזקת נשק, יכולים להתמשך מעבר לתקופת הצו.
מי יכול להגיש בקשה למתן צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה?
ישנם שלושה גורמים שיכולים להגיש בקשה לצו הגנה:
1. כל בן משפחה, כולל בן המשפחה שלהגנתו נועד הצו.
2. היועץ המשפטי לממשלה או נציגו.
3. תובע משטרתי.
4. פקיד סעד שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או על פי חוק ההגנה על החוסים.
איך יתקיים הדיון בצו ההגנה שניתן מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה?
על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, ניתן לבקש ולקבל צו הגנה גם במעמד צד אחד במקרים מסוימים.
מה קורה אם בני המשפחה של מי שנגדו ניתן הצו לא עומדים על קיום הצו?
על פי סעיף 7 לחוק, העובדה שבני המשפחה לא עומדים על קיום הצו, לא משחררת את האדם מציות לו. בכל מקרה שוטר רשאי לעצור אותו. רואים שהמחוקק משחרר את בני המשפחה מהצורך (ומהכוח) להחליט האם לעמוד על קיום הצו (יכול להיות שעדיין הם יצטרכו לפנות למשטרה כדי ליידע אותה).
מה קורה אם הבקשה למתן צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה היא קנטרנית?
אם בית המשפט קבע שהבקשה היא קנטרנית, הוא יכול לחייב את המבקש לשלם הוצאות לאוצר המדינה או למי שנפגע מהבקשה. אך לא כל בקשה שנדחית היא קנטרנית. אם להסיק מדינים אחרים, הבקשה צריכה להיות במכוון שקרית או על דבר פעוט, ושמטרתה העיקרית היא פגיעה באדם שכלפיו יופנה הצו.
החוק למניעת אלימות במשפחה – סיכום:
החוק למניעת אלימות במשפחה נועד להגן על בני המשפחה. הוא עושה זאת באמצעות מתן צווי הגנה. החוק למניעת אלימות במשפחה יכול להוות כלי רב עוצמה במלחמה באלימות במשפחה.
לקריאה נוספת: אלימות כלפי ילדים >>
